מה זו כתובה?
כתובה היא כתב התחייבות משפטי בו מתחייב הבעל בפני אשתו, במעמד החופה, לדאוג לפרנסתה, סיפוק כל צרכיה וכלכלתה. במקור נכתבה הכתובה על ידי חכמי בבל בארמית – השפה המדוברת באותה תקופה על ידי בני ישראל. באותה תקופה למגזר הנשי לא היו מעמד וזכויות, וכתיבת כתובה הייתה רעיון מתקדם ביותר, אשר בא לדאוג לזכויותיהן של הנשים ולהגן עליהן בחוק. לא ניתן לגרש את האישה וחייבים לדאוג לכל מחסורה גם לאחר מות בעלה. זו גם הסיבה למנהג הקיים שעל משמרת כתובה זו ממונה אם הכלה, אשר תעשה הכל כדי לשמור ולדאוג לשלום בנותיה ולמעמדן.
סוגים שונים של כתובה:
כתובה אורתודוקסית: זוהי כתובה בה משתמשים זוגות המתחתנים בטקס אורתודוקסי דרך הרבנות (יותר מ-80% מטקסי הנישואין בישראל). כתובה זו היא בעלת נוסח קבוע בשפה הארמית ומהווה מסמך משפטי ומחייב.
כתובה קונסרבטיבית או כתובה רפורמית: כתובה בה נעשה שימוש כאשר עורכים טקס חתונה קונסרבטיבי או רפורמי. זוהי כתובה שוויונית ומתקדמת, ובה מוצגת מחויבות הדדית בין בני הזוג, כיאה להלכי הרוח והערכים על פיהם אנו חיים בעידן המודרני. מעין חוזה אהבה והצהרת כוונות לגבי חייהם המשותפים בעתיד. כתובה זו מנוסחת על ידי בני הזוג, כאשר ישנם נוסחים מקובלים אשר ניתן להיעזר בהם ולשאוב מהם השראה.
כתובה לטקס נישואין אזרחי: כתובה זו משמשת זוגות אשר מבחירה או מאילוץ עורכים טקס נישואין אזרחי. גם נוסח כתובה זה הוא שוויוני ובני הזוג מחליטים בעצמם מה הם התכנים אשר יכתבו בה.
מי יכול לכתוב כתובה?
כתובה היא לא מסמך קדוש (כמו ספרי תורה, מזוזות ותפילין), ולכן כל אחד יכול לכתוב ולעטר כתובה. צריך לשים דגש שהנוסח יהיה ברור וקריא ויקבל את אישור הרב או עורך הטקס, בעיקר בטקס נישואין אורתודוקסי. כתובה אורתודוקסית יכולה להיפסל על חודה של אות ולכן חשוב מאד לשים על כך דגש ולקבל מראש את אישורו של הרב, זאת כדי שלא יתעוררו בעיות במעמד החתימה ביום החתונה.
כתובה מעוצבת
כיום, יותר ויותר זוגות מעוניינים להכין כתובה המעוצבת במיוחד עבורם, על פי טעמם האישי ובקשותיהם המיוחדות. אם פעם נהגו לקפל את הכתובה לאחר טקס הנישואין ולהצפינה בארון, הרי היום הפכו הכתובות לפריט יודאיקה אופנתי אותו תולים בגאווה על קיר בבית. בני הזוג מבינים כי כתובה היא מסמך רב משמעות, מזכרת מרגשת מהיום החשוב בחייהם, אשר תישאר עימם ותלווה אותם ואת משפחתם הלאה במהלך חייהם המשותפים.