הכל כתוב בה - הכתובה האורתודוקסית


הכתובה, למרות שנקראת ברגע הכי מרגש בחייכם, היא לא מכתב אהבה. כבר חכמינו הבינו את מה שאנחנו נוטים לשכוח ברגעי האושר העילאיים- שהאהבה לבד אינה מספיקה, וכתבו את הסכם טרום הנישואין היהודי הראשון. כל מה שרציתם לדעת על הכתובה ולא היה לכם את מי לשאול:

מהי כתובה?

כתובה היא שטר חוב כלכלי הנחתם בשעת הנישואין כדי להבטיח את פרנסת האישה למקרה שתתאלמן מבעלה או שהשניים יפרדו. כן נועדה הכתובה לשמש מעצור כנגד גירושים פזיזים, "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה". מלבד ההתחייבות במקרה של פרידה, הכתובה מציינת גם את חובות האיש כלפי אישתו במהלך הנישואין: לכבדה, להוקירה, לדאוג למזונותיה, לפרנסתה, לבגדיה, לחיות עמה חיי אישות ואפילו לא לצאת מן הארץ ללא רשותה. הכתובה הונהגה בתקופה בה נשים כמעט שלא עבדו מחוץ לבתיהן, ועול הפרנסה היה מוטל על הגבר. גם הנכסים שהכלות הביאו עימן ופירות עבודתן עברו בדרך כלל לרשותו ולניהולו של חתנן. בלא הכתובה, עלולה היתה האישה להתנשל כמעט מכל רכושה במקרה של פרידה או מוות.

הכתובה כתובה בשפה הארמית, שהיתה מקובלת בתקופת חיבורה, והיא מתייחסת למטבעות כסף ולמנהגי חתונה מסורתיים. כיום ממומשת הכתובה במקרים מעטים בלבד, הן בשל תקנות שהוספו על ידי חכמי הלכה כדי לשפר את מצבה של האישה (לדוגמה, איסור ביגמיה ודרישת הסכמת האישה לגירושין), והן בשל האפשרות לחלק את הרכוש בהתאם לחוק האזרחי במדינה. עם זאת, חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע במפורש כי הסדריו אינם סותרים את האמור בכתובה, ואישה שתבחר בך תוכל לעיתים לעמוד על זכויות המוקנות לה בכתובתה. הכתובה כשמה כן היא – כתובה מראש, אך לכם בכל זאת יש כמה החלטות חשובות לעשות:

• גובה הסכום שירשם

• אופן הקראת הכתובה במהלך טקס הנישואין.

• עיצובה האסטטי של הכתובה.


הסכומים שבכתובה:

הכתובה מתייחסת לשלושה סכומים שונים: עיקר הכתובה, נדוניה ותוספת כתובה.

עיקר הכתובה הוא הסכום קבוע של מאתיים זוז לנישואין ראשונים ומאה זוז לנישואין שניים. פעם היה בסכום זה כדי לכלכל את האישה במשך שנה שלמה לאחר הפרידה.

נדוניה מורכבת מן הכספים, הבגדים והכלים שהאשה מביאה איתה לנישואין, והבעל מתחייב כי יוחזרו אליה במקרה של מוות או גירושין. פעם נהגו לפרט את ערכם המדויק של כל מרכיבי הנדוניה. כיום מתייחסים לסכום קבוע של "מאה זקוקים כסף צרוף" (בין 2500 ל- 5000 דולר תלוי בערך הכסף ובאינפלציה) בנישואין הראשונים, ומחצית מהסכום בנישואין שניים.

הסכום השלישי בכתובה הוא תוספת הכתובה שהחתן מוסיף כדי להגביר את מחויבותו. התוספת הקבועה היא "מאה זקוקין של כסף צרוף" הינו – הכפלת שווי הנדוניה אשר תוחזר לכלה. עם הזמן נוסף בארץ חלק שני לתוספת – סכום שכל חתן בוחר בעצמו. מקובל לכתוב סכום של כמה עשרות אלפי שקלים, בדרך כלל בכפולות של המספר 18 (חי), לדוגמא: 18,000 , 36,000 או 180,000 שקל, ולהצמידו למדד. בשנים האחרונות, ובשל האמונה של כתובה אין בדרך כלל משמעות מעשית, התפתח נוהג של כתיבת סכומי עתק, שסביר להניח כי לעולם לא יהיו בידי החתן, כדי לעשות רושם על משפחת הכלה ועל החברים. אך כדאי לזכור שהכתובה והסכום המופיע בה עלולים לבוא לפני בית דין רבני או בית משפט בישראל, וכבר היו מקרים בהם חוייבו גברים (או עזבונותיהם) בסכומים גבוהים. במסגרת משפטית - יישומית יכולות לעלות שאלות הנוגעות לגובה הסכום, להצמדה למדד ולמידת כוונתו ורצינותו של החתן בעת ההסכמה. מאידך יש הנוהגים הפוך, כאשר סכום התוספת שנקבע מוצנע בקרב בני המשפחה ואין מקריאים אותו בקול בשעת החופה, אלא אומרים "סך מסוים".


הקראת הכתובה:

הקראת הכתובה במהלך החופה מתבצעת על ידי הרב עורך החופה או על ידי אחד האורחים, ולמעשה יוצרת הפרדה בין טקס הקידושין (ההתחלה של החופה, כולל מתן הטבעת) והנישואין (הברכות שבסוף החופה).

עליכם להחליט אם תרצו שתוקרא הכתובה כולה, יוקראו חלקיה המרכזיים בלבד או שלא תוקרא כלל. כמו כן עליכם להחליט אם תרצו לקוראה בנוסחה המקורי בשפה הארמית או בתרגום העברי, ואם תרצו שיפורט סכום תוספת הכתובה. את ההחלטה כדאי לקבל במשותף עם הרב. שימו לב כי נוסח הכתובה משתנה מעט בין עדות ישראל השונות ובין נישואין ראשונים ושניים, ועליכם לקרוא (ולקחת מין הרבנות) את הנוסח התואם את מנהגכם.


עיצוב הכתובה:

יש הנוהגים לכתוב ולעטר כתובה מיוחדת, ולתלות אותה בביתם לאחר החתונה. כתובה זו נעשית בנוסף לכתובה הסטנדרטית הניתנת על ידי הרבנות. כתובה מיוחדת ניתן לרכוש מאומנים העוסקים בכך. חשוב שתוודאו כי נוסחה תואם את הנוסח שניתן לכם ברבנות (על פי מנהג עדתכם)ף וכי לא חסרים בטקסט שום אות, תו או סימן. אל תשכחו לעדכן את הרב עורך החופה.



חתימה על הכתובה:

החתימה על הכתובה נערכת לפני טקס החופה. החתימה אורכת כרבע שעה ונערכת סביב שולחן המוצב בקצה שטח קבלת הפנים של החתונה, סביבו יושבים החתן, הרב, שני העדים ולעיתים אף אבות בני הזוג, הסבים ואורחים נוספים. אין כל מניעה כי גם הנשים תשבנה לשולחן החתימה. הרב עובר עם החתן על הכתובה, ממלא עמו פרטים חסרים ומחתים את העדים (ובדרך כלל גם את החתן) על הכתובה. לפני החתימה הרב נותן לחתן מטפחת, הוא אוחז בה בידו הימנית, מגביה אותה ומחזירה לרב. זוהי "נקודת האל חזור" המגולמת במעשה סמלי הנקרא "קנין סודר" ומשמעו מעין עסקת חליפין שבה, תמורת המטפחת, מקבל עליו החתן את כל המחויבויות שעליהם הוא חותם. הכתובה היא מסמך משפטי ועל פרטיה להיות מדוייקים: עליכם למלא עם הרב את התאריך העברי של החתונה (המתחלף עם רדת החשכה), את מקום החתונה ואת סכום ההתחייבות עליו סיכמתם. כמו כן תמלאו את שמותיהם המלאים של החתן והעדים, כולל שם שני, כינוי מקובל ושמו המלא של האב או של שני ההורים (לדוגמא מיכאל יוסף מיקי בן שמואל מזה לבית כהן ושרה). לאחר הקריאה נמסרת הכתובה לכלה. הכלה יכולה למסור את הכתובה לאמה או לאדם אחר למשמרת. דאגו לשמור היטב על הכתובה וזכרו לקחתה (ואת העתקה) עמכם הביתה.


הסכם טרום נישואין:

הכתובה המסורתית מותאמת לסיכונים שהעיבו על חיי הנישואין ובעיקר על מעמדה של האישה בעת העתיקה (החשש מפני גירושין פזיזים והערובה לקיום פיזי לאחר הפרידה). כיום, יש להתייחס אל הסיכונים העכשווים (סרבנות גט ועגינות).לשם כך קיימת ה"כתובה" המודרנית – הסכם טרום נישואין. אף על פי שקשה לחשוב בעת שמחת החתונה על אפשרות של גירושין חלילה, כדאי לשקול חתימה על הסכם טרום נישואין. הסכם טרום נישואין הוא הסכם עליו חותם הזוג לפני החתונה והוא נועד להקטין את הסיכונים במקרה שהחיים המשותפים ישתבשו. המסורת היהודית רואה במשפחה ערך חברתי – דתי מרכזי ולא רק אורח חיים אפשרי. לפיכך, שטר היציאה מחיי נישואין יהודיים – הגט, מצריך את הסכמת שני בני הזוג. למרבה הצער, הגט הופך לעיתים כלי לביטוי כעס ונקמה ולנשק בידי אחד מבני הזוג אשר מסרב לתת או לקבל גט, ובכך מעגן את בן זוגו. עיגון האישה בעייתי במיוחד, מישום שהעגינות מונעת ממנו להינשא מחדש, השעון הביולוגי "מתקתק", וילדים אשר תלד מחוץ לנישואין ייחשבו לממזרים ולא יוכלו להינשא אלא לממזרים או לגרים.

הסכם טרום הנישואין, אשר נוסח לראשונה במאה ה-19 בגרמניה ובמרוקו ומאז התפתח בכיוונים שונים, מנסה להתמודד עם בעיית העגינות על ידי השגת הסכמה מוקדמת של בני הזוג לתנאים מגבילים, בשעה שהם מאוהבים ורוצים זה בטובתו של זה. ההסכם לא יכול לכלול התחייבות למתן הגט ולקבלתו, שכן אז ייפגע תוקפן הרצוני של הפעולות, אולם הוא מטיל על הזוג חובות שונות כגון פגישות ייעוץ זוגי, נוכחות בבית הדין בשעת דיוני הגט וחובת תשלום סכום כסף גבוה בכל יום של חיים בנפרד תוך עיכוב או סרבנות גט. מטרה מרכזית נוספת העומדת ביסוד ההסכם היא מניעת חיכוכים, מריבות והתדיינויות משפטיות אורכות על חלוקת הרכוש במקרה של פרידה.

כיום אין בישראל חובה לחתום על הסכם טרום נישואין, אולם ישנם נוסחי הסכמים מגוונים, תובעניים יותר או פחות, שהופכים מקובלים יותר ויותר על שכבות נרחבות בציבור ועל רבנים. מלבד הסכמים אלה, ישנם הסכמי ממון שונים המיועדים למצבים דומים, ועליהם אפשר לחתום בבית המשפט או בבית הדין הרבני לפני הנישואין או במהלכם. לפני הנישואין די בחתימה בפני נוטריון או בפני רשם הנישואין על מנת לתת תוקף להסכם בין בני הזוג.

באתר האינטרנט של עתים תוכלו לעיין בנוסחים שונים של הסכמי טרום נישואין והסכמי ממון, לעיין בביבליוגרפיה רלוונטית ולקבל מענה בכל שאלה או התלבטות. www.itim.org.il


הכתובה בעדות ישראל:

ככלל אין הבדלים מאוד משמעותיים ומהותיים בין כתובות של העדות השונות. ההבדל המרכזי ביותר בין הכתובה האשכנזית לכתובה יוצאי עדות המזרח טמון בניסוח מעמדה של הכלה, המשתנה אצל האשכנזים בין נישואין ראשונים לנישואין שאינם ראשונים. בנישואין ראשונים של הכלה היא מוגדרת כבתולה (בתולתא בארמית), ואילו בנישואין שאינם ראשונים היא נקראת אישה (איתתא בארמית).


הכתובה התימנית מתחילה בשיר קטן ונחמד:


בשם רחמן

בשם אשר לו הגדולה

ומרומם על כל ברכה ותהילה

בשעה מעולה

ועונה מהוללה

ויד ושם ותהילה

ודיצה וצהלה

וחן וחסד וחמלה

ומילוי כל שאלה

לחתן ולכלה

ולכל הקהילה הנקהלה

זרע ישראל הסגולה

ישישו וישמחו

וכשושן יפריחו

וכבושם יפיחו

ויבנו ויצליחו

כויבנו ויצליחו

מצא אישה

מצא טוב

ויפק רצון מה'

בית והון נחלת אבות

ומה' אישה משכלת

הצטרפו לרשימת הדיוור ותקבלו עדכונים לפני כולם
  • YouTube
  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon

© 2020 שירי לנצר |  shiri.art1@gmail.com

Created by BestSite